חנוכייב (דורל) אינגה נ. זאק מרזוק 

בבית המשפט העליון

רע"א  6687/08

בפני:  
 כבוד השופטת ע' ארבל
 
המבקשת:
 אינגה חנוכייב (דורל)
 
 נ  ג  ד

המשיב:
 זאק מרזוק

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 9.7.08 בבש"א 4227/07 שניתנה על ידי כבוד השופטת ח' סלוטקי

בשם המבקשת:                      עו"ד א' שטרית

החלטה

1.        לפניי בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופטת ח' סלוטקי) במסגרתה נמחקה בקשת המבקשת לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום באשדוד (כב' השופטת ע' אלפסי), אשר הוגשה בעקבות החלטתו של בית משפט השלום לדחות את בקשת המבקשת למתן רשות להתגונן, ובעקבות הפסיקתא אשר ניתנה לאחר מכן המורה למבקשת לפנות את המושכר.

2.        הרקע לבקשה כפי שעולה מההחלטות דלמטה ומטענות המבקשת הינו כדלקמן: המשיב השכיר למבקשת דירה באשדוד לתקופה של שנה, תמורת דמי שכירות חודשיים בגובה 550$ לחודש. בתום תקופת השכירות סירבה המבקשת לפנות את הדירה, ומשכך פנה המשיב לבית משפט השלום בתביעה בסדר דין מקוצר לפינוי המושכר.

           המבקשת הגישה לבית משפט השלום בקשת רשות להתגונן, בה טענה כי היא זכאית לשכור את הדירה לתקופה נוספת, בהתאם לסעיף האופציה המצוי בהסכם השכירות. כן טענה המבקשת כי היא דרשה מהמשיב החזר כספי בגין שינויים בשער הדולר אשר התרחשו במהלך תקופת השכירות, אך זה סרב לבקשתה.

           בתום הדיון בבית משפט קמא ניתנה החלטה לפיה על המבקשת להגיש את סיכומיה בתוך 7 ימים, לאחריהם יוגשו סיכומי המשיב. ואולם, סיכומים מטעם המבקשת לא הוגשו. משכך, בית המשפט – לאחר שבחן את פרוטוקול הדיון, כתבי הטענות, הסכם השכירות ושאר החומר אשר הוגש לעיונו – קבע כי אין מקום ליתן למבקשת רשות להתגונן. נקבע כי טענות ההגנה של המבקשת הופרכו הן בהיבט המשפטי, הן בהיבט העובדתי, לנוכח לשון החוזה הקובע מפורשות כי תקופת האופציה מותנית בהסכמת שני הצדדים. בנוסף, בית המשפט ציין כי בחוזה נקבע שער יציג קשיח לכל תקופת השכירות, ולפיכך מושתקת המבקשת מלהעלות כל טענה לגבי הסכמה אחרת בדבר שער הדולר. בעקבות החלטה זו, ניתנה על-ידי בית המשפט פסיקתא, בה הורה בית המשפט למבקשת לפנות את המושכר בתוך 7 ימים מיום קבלת פסק הדין ולשלם למשיב את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך דין.

3.        בעקבות החלטת בית משפט השלום פנתה המבקשת לבית המשפט המחוזי בבקשה לעכב את הליכי פינויה מהדירה, זאת עד לדיון בבקשתה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטותיו של בית משפט קמא. דע עקא, המבקשת ובא כוחה לא התייצבו לדיון בבקשה, ועל כן הורה בית המשפט המחוזי על מחיקת הבקשה.

           יצויין, כי בעקבות ההליך האמור נפתחו נגד המבקשת הליכי הוצאה לפועל, במסגרתם נעתר ראש ההוצאה לפועל בבית משפט השלום באשדוד (כב' הרשם י' בוקר) לבקשת המשיב לקצר את תקופת ההודעה על פינוי המושכר.

           מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי, המופנית, כאמור, נגד החלטת בית המשפט המחוזי להורות על מחיקת בקשת המבקשת לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט קמא.

4.        לטענת בא כוח המבקשת, ביום 8.7.2008 הורה בית המשפט המחוזי כי ביום 9.7.2008 יתקיים הדיון בעניין הבקשה לעיכוב ביצוע הליכי הפינוי, אך התנה זאת במסירת כתבי בי הדין עד ליום 8.7.2008 בשעה 15:00. ואולם, אליבא דבא כוח המבקשת, מסירת כתבי בי הדין לא יכולה היתה להתבצע עד השעה 15:00, שכן הוא עצמו נכח בדיון הוכחות בבית משפט השלום באשקלון עד השעה 16:20. אשר על כן, שוחח בא כוח המבקשת טלפונית עם בא כוח המשיב וביקש להעביר לו את כתבי בי הדין בדרכים אחרות (באמצעות פקסימיליה או באופן אישי), אולם, לטענתו, זה סרב. לבסוף, בא כוח המבקשת טוען כי הגיע להסכמה עם בא כוח המשיב, לפיה תוגש על ידו בקשה לדחיית מועד הדיון, וכי עד להחלטה בבקשה לא יינקטו הליכי פינוי נגד המבקשת.

           בא כוח המבקשת פנה אפוא לבית המשפט המחוזי בבקשה לדחות את מועד הדיון, אולם הבקשה נותבה, לטענתו, לפקס אחר של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (להלן: הבקשה הראשונה). עוד טוען בא כוח המבקשת כי תגובה לבקשה הוגשה לבית המשפט על-ידי בא כוח המשיב, אף שזו לא נתבקשה כלל ועיקר. מכל מקום, משנוכח בא כוח המבקשת לדעת כי טרם ניתנה החלטה בבקשתו, הוא פנה לבית המשפט המחוזי בשנית. לטענתו, בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה ללא קיום דיון בנוכחות הצדדים, תוך שהוא מנמק זאת בהיעדרה של הבקשה הראשונה ומתייחס לטענות בא כוח המשיב, וזאת מבלי שניתנה לבא כוח המבקשת האפשרות להגיב עליהן. לטענת בא כוח המבקשת, עצם דחיית הבקשה לקיום דיון הובילה לאיבוד יתרון דיוני, והמבקשת נותרה תחת סיכון להיות מפונה מהמושכר. בא כוח המבקשת מוסיף ומתאר את נסיבותיה האישיות של המבקשת –  אם חד-הורית לשני ילדים, בהם פעוט בן שנה, החיה עם בן זוג אשר לקה במחלה קשה – נסיבות המדגישות את הקשיים אשר ייגרמו לה באם תאלץ בסופו של דבר לפנות את המושכר.

5.        יצויין, כי בקשת רשות הערעור הוגשה לבית המשפט מבלי שצורפו אליה כל הנספחים הרלוונטיים. לבקשת בא כוח המבקשת, הותר לו להגיש את נספחי הבקשה עד ליום 30.7.2008. ברם, נספחים אלו לא הוגשו במועד. כן יצויין, כי בד בבד עם הגשת בקשת רשות הערעור דנן הוגשה על-ידי בא כוח המבקשת בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט קמא.

           אפנה לדון בבקשת רשות הערעור גופא.

6.        לאחר שעיינתי בבקשה ובהחלטותיהן של הערכאות דלמטה, מצאתי כי דין הבקשה להידחות. כידוע, בית משפט זה ייעתר לבקשות רשות ערעור ב"גלגול שלישי" רק כאשר הן מעלות שאלה עקרונית, החורגת מעניינם הצר של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). במקרה דנן, הטענות המועלות בבקשה עניינן כל כולן בהחלטות דיוניות כאלה ואחרות של הערכאות דלמטה, ואין הן מעוררות כל שאלה משפטית החורגת מדל"ת אמותיהן של נסיבות המקרה הנוכחי. בכל אלה כידוע, אין ככלל כדי להצדיק מתן רשות לערער בפני ערכאת ערעור שניה.

           לגופה של הבקשה, יש לציין כי החלטתו של בית המשפט המחוזי למחוק את הבקשה לעיכוב הליכים ניתנה בהתאם לסמכות המוקנית לו מכוח תקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, משנמנעו הצדדים מלהתייצב לדיון אשר נקבע להם. כן יצויין, כי בניגוד לטענת בא כוח המשיבה, החלטתו של בית המשפט המחוזי הינה החלטה לאקונית המורה על מחיקת הבקשה לנוכח היעדר הצדדים, הא ותו לא, ואין בה את ההנמקות שבא כוח המבקשת ייחס לה. נסיונו של בא כוח המבקשת להשיב את "היתרון הדיוני" אשר אבד לו מובן הוא. ואולם, דומה כי מצב זה הוא, לכל הפחות בחלקו, תולדת התנהלותו שלו – אם בהימנעותו מלהגיש את סיכומיו לבית משפט השלום, אם בהגשת בקשתו לדחיית מועד דיון לנמען הלא נכון, וכפי שמעידה גם אי הגשת הנספחים לבית משפט זה במועד שנקבע –  ואל לו לבוא בעניין זה בטרוניא אלא לעצמו. 

           משהגעתי למסקנה זו, נתייתר הצורך להידרש לבקשת המבקשת לעיכוב ביצוע אשר הוגשה, כאמור, בצוותא חדא עם בקשה זו.

           הבקשה אפוא נדחית. אין צו להוצאות.

           ניתנה היום, כ"ז בתמוז התשס"ח (30.7.2008).